לאכול מתוק בלי הגבלה
-"אני רוצה לאכול פחות מתוקים כי אני רוצה לרזות, אבל אני לא מסוגלת לאכול קצת. או שאני נמנעת לגמרי, או שאני אוכלת המון!!!"
-"בואי נעשה ניסוי. בשבוע הקרוב, עד השיחה הבאה שלנו, את יכולה לאכול איזה מתוקים שאת רוצה, כמה שאת רוצה"
-"אמא'לה, אני אשמין". "זה קשה כי זה הפוך מכל מה שאני חושבת, אבל אני רוצה לנסות, אני סומכת עליך"
עבר שבוע ומירי (שם בדוי) צוחקת כבר בתחילת השיחה
"דווקא בגלל שהיה לי מותר הכל, מצאתי את עצמי שואלת אם בכלל בא לי :) היה לי מוזר. שאלתי את עצמי - מותר לך, למה את לא חוגגת? והבנתי שבגלל שמותר לי, אני מרגישה חופשיה, ואז אני בוחרת רק מה שבאמת בא לי. אני מבינה שכשאני מנסה למנוע מעצמי אני אוכלת סתם ויותר מזה - לא נהנית. תוך כדי שאני אוכלת אני כבר חושבת על החתיכה או השורה הבאה. זה מצריך אותי להיות בהקשבה מאד מדויקת לעצמי, מין רגע של תשומת לב, אבל אז אני אוכלת מתוק רק כשבאמת בא לי ואת מה שבאמת בא לי, ואפילו נהנית!!!!!!!!!!!!!"
טליה בוקר טוב!!
לפעמים אני מרגישה שזה קצת כמו קסם
אתמול הגעתי לשעה 16:00 בצהרים עם 1400 קלוריות והמון פחד מאיך ייגמר היום הזה. הראש שלי פשוט אמר לי להתחיל לאכול מכל מה שנמצא סביבי בלי להפסיק. אז התחלתי לאכול אבל אחרי 5 דק עצרתי ופשוט שאלתי את עצמי מי אמור להחליט כמה קלוריות אני יאכל היום.
ופשוט לא הייתה לי שם תשובה. כי האוטומט שלי כלכך רגיל לזה שאני בנקודה הזו כבר לא בוחרת. זה בוחר אותי. בוחר בשבילי.
כי אם את המסגרת עברתי אז אני מכירה רק דרך אחת. או שאני בפנים או שאני בחוץ. ואם אני בחוץ אז הקלוריות יכולות להגיע עד אינסוף. עד שפיזית אני לא אוכל להכניס יותר כלום.
משום מה הסרתי אחריות בנקודות זמן מסויימות ממה שאני אוכלת והחוויה שלי שם נתפסת בעיניי כחסרת שליטה. אבל גם אם המסגרת השתבשה קצת מי אמר שזה צריך לזרוק אותי כלכך אחורה? מי אמר שזה חייב להיות הכל או כלום?
אני יודעת זה נשמע פשוט אבל זה באמת מורכב ללמד את הראש מחדש איך לחשוב ולהגיב גמיש יותר. הוא פשוט אמר לי תאכלי מהכל כאילו אין שום דרך אמצע נוספת.
אבל פשוט עצרתי הכל ועניתי לעצמי שאני זו שאקבע היום כמה ואני מסוגלת לעשות את זה ללא המסגרת הברורה של הקלוריות אולי פשוט לפי מידת הרעב שלי. וזהו. הצורך לאכול פתאום הפך לכל כל קטן והפחד קטן עוד יותר ולאט לאט המחשבות שלי נרגעו.אני לא יודעת להסביר אבל כאילו לקחתי את השליטה לידיים שלי בחזרה. וזו הייתה תחושה כלכך טובה. זה אומר שלנצח אוכל לסמוך על עצמי שם? לא יודעת… אבל בנתיים הרגשתי כלכך טוב עם זה שבחרתי לכתוב לך את זה עם המון תודה על ההקשבה המדוייקת שלך לכל מה שהבאתי איתי בחצי שנה האחרונה.. מרגישה שנתת לי את עצמי אתמול בחזרה.
יום טוב❤
אני נהנית מהדרך החדשה שלי, דרך של טוב...של סיפוק והנאה
"ירדתי קילו תוך שלושה ימים ולא עבדתי קשה למען זה....באמת השתדלתי לאכול מרעב או בכיף וללא הגזמה.....הבעתי את רגשותיי והייתי קשובה לעצמי...זה כל הסיפור כלומר לא ביג דיל..מקווה שימשיך כך...אני מאוד מתחברת לדרך הזו...השקטה, השלמה, הרגועה והבריאה. עדיין לא בא לי להתאמן..גם את זה אתחיל כשאהיה שלמה ומתוך חשק.
אני נהנית מהדרך החדשה שלי. דרך של טוב...של סיפוק והנאה והדרך הזו תהיה הרבה יותר קלה."
לא תיארתי לעצמי שאני כל כך הרבה אוכלת סתם
"ירדתי 2 קג, לא ציפיתי....הקשבתי לגוף, אכלתי יותר כשאני רעבה, לא סבלתי. השתדלתי להבין מתי אני רעבה, לשים לב לרגשות. שאלתי את עצמי: "עכשיו את באמת רעבה?" שמתי לב שבאוטומט הלכתי לאוכל ואז אמרתי "זה לא רעב עכשיו" זה היה הרבה פעמים עייפות, חוסר שביעות רצון, קושי להתמודד עם הבנות, נסיונות להשכיח משהו או לפצות את עצמי. זיהיתי המון מקומות של הגזמות. לא תיארתי לעצמי שאני כל כך הרבה אוכלת סתם!!! חשבתי שזה לא קורה כל יום, שזה פעם בשבוע, לפעמים... זה אכילה סתמית, לפעמים הכמות וכל זה פשוט מחוסר הקשבה לעצמי"
שלא כמו תהליכים אחרים שמתישהו מתחילים לדעוך
הי טליה, בוקר טוב :-)
הבוקר הלכתי לקניות ונזכרתי איך תמיד חווית הקניות שלי היתה מלווה בשוקו ובחטיפים (תוך כדי הקניה) ועוד ג'אנקים למיניהם.
והייתי מופתעת לראות איפה אני נמצאת כיום. במקום אחר לגמרי!!!!!!!
ומה עוד שלא כמו תהליכים אחרים שמתישהו מתחילים לדעוך, התהליך הזה רק מתעצם בתוכי עוד ועוד.
הייתי חייבת לשתף אותך!
שיהיה לך יום נפלא ומאיר!!!
שבת שלום!
אוכל זה לא משהו שצריך לפחד ממנו
"שבוע טוב רציתי לשתף שבעקבות השיחה שלנו והפתיחה של הפצעים היה לי שבוע נהדר...אני נינוחה,רגועה,מקשיבה לרצונות שלי ולצורך לאכול/לא לאכול...עצם המחשבה שאין אסור או מותר גורמת לי להרגיש שאוכל זה לא משהו שצריך לפחד ממנו.
דרך אגב התרגיל שנתת עבד מצויין..נדבר ביום ג"
מ.
זה השינוי - אתה אוכל משהו מתוק וזהו זה נגמר
"בצהריים חשתי צורך למתוק ורציתי כריות, אז אכלתי שלוש כוסות וזהו. השלישית היתה פחות נעימה, אבל אני מרוצה שהייתי מדויקת - זה מה שהתחשק לי, ואחרי זה לא חיפשתי שום דבר אחר ולא אכלתי דברים אחרים. זה השינוי - אתה אוכל משהו מתוק וזהו זה נגמר, אין את כל האוכל לפני עד שמגיעים גם למתוק ואז אוכלים כפול - מדהים בעיני."
אני מגלה משהו חדש שעוזר לי להיות מדויק עם עצמי ועם הגוף שלי
"אני לא מבין איך 34 שנים אני חי ורק עכשיו פתאום לומד משהו שהוא הכי בסיסי, מה זה? איפה טעיתי עד עכשיו?"
"אני מבין שאני בכלל לא שואל את עצמי אם אני רעב, אני אוכל מאוטומטים, כשאני נכנס הביתה, כשאני צריך להתאוורר בעבודה..."
"אני מגלה משהו חדש שעוזר לי להיות מדויק עם עצמי ועם הגוף שלי"
יש לי את החופש להחליט ולבחור אחרי שנים של תחושת תסכול
"שמחה לעדכן אותך שירדתי כמעט קילו בכמעט חודש האחרון. אני מאוד שמחה על התוצאה. חשבתי על זה בדרך לעבודה שיש לי את החופש להחליט ולבחור וזו הרגשה נהדרת אחרי שנים של תחושת תסכול מאי עמידה בכמויות ובמדידות וגם כשלונות ונפילות. שרק אמשיך ככה. "
שוב נפגשתי עם הפחד לרזות, החמיאו לי בעבודה שרזיתי
"היה יום מאתגר כי שוב נפגשתי עם הפחד לרזות, החמיאו לי בעבודה שרזיתי. בנוסף לא הספקתי להתאמן כ"כ השבוע עקב אילוצים, אז בערב מחשבות שיפוטיות עלו יחד עם הפחד, אך בניגוד לימים אחרים זה הסתיים בשתי עוגיות. זאת הסיבה לאכילה, לא כי באמת רציתי מתוק, ומכיון שזיהיתי שאני אוכלת מהדפוסים הישנים שלי, זה לא נגמר בחצי מקרר כמו פעם"
שלמה ונקיה בלי פחדים ובלי נקיפות מצפון
"אני צוחקת המון כשרואה וכמובן קוראת את הכתבות שלך בפייסבוק.
אני כל כך ברורה עם עצמי ולא מאויימת, מגיעה לחג בהמון שמחה, אוהבת את עצמי ואת חיי,
אני שלמה ונקיה לחג בלי פחדים ובלי נקיפות מצפון בכלל בכלל.
משהו נפתח והפחד התפוגג
איזו חירות ❤
חג שמח, אהובה.
מתחבר לי לראיון שלך ברדיו כשאמרת שלא רואים את התוצאות של הבניה, והיסודות בינתיים נבנים ונבנים...
תודה תודה מעומק הלב"
לראשונה מזה שנים שבחרתי לאכול שוקולד , שאני כל כך אוהבת. עם מינימום פחד!
"היי , החלטתי לשתף על יום האתמול .. לראשונה מזה שנים שבחרתי לאכול שוקולד , שאני ככ אוהבת . עם מינימום פחד .
הרגשתי את הצורך העז ,בשעת לילה אחרי שהילדים נרדמו, בהתחלה לקחתי שתי קוביות שוקולד מריר,אכלתי אחת והבנתי שזה לא !! מה שאני רוצה, אז הלכתי לחבילה שאני רוצה - m&m שההורים הביאו מחו"ל , זה מיום שבת במקרר , שמתי לי בצלוחית קטנה , אכלתי ונהנתי מכל ביס, אחכ רציתי עוד אז שמתי עוד 15 . ואז סיימתי נהנתי.
המחשבה הראשונה היתה טוב אכלת אז תאכלי גם מעוגת היום הולדת שעשית לבעלך , ואז עצרתי וחשבתי אבל אני לא רוצה . ובזה זה נגמר. עד שנרדמתי אמרתי בלבי , זה בסדר שבא לך מתוק , את גם בן אדם . וקמתי ללא רגשות אשם וממשיכה בדרכי ובדרך .
אז כן זה עובד !! אך דורש אימון ותרגול. זה מדהים לראות תוצאות של טיפול, רק באמת צריך סבלנות והתמדה והשיטה עובדת...
המשך יום נעים ותודה על הכל. הקול שלך הלך איתי ושמר עליי בלילה. שום ניתוח או בלון לא יעזרו זה אימון על קול פנימי."
"
אני חושבת שמשהו באוטומט שלי התקלקל :)
פעם, לפני שנפגשנו והתחלתי את התהליך, אז הרצון לרדת במשקל היה כל כך חזק והמודעות היתה כל כך רחוקה. הגוף שלי היה רחוק ממני. לאט לאט אני והגוף מתקרבים, אין ספק שזה מפחיד ולא מוכר לי ,למשל זה שפחות אוכלת, אבל לא מתוך מקום של ״לנסות לא לאכול כדי לא להשמין״ אלא מתוך מקום של רגע להקשיב אם בכלל רעבה.
למשל היום הכנתי ארוחת צהרים, ופעם ראשונה קרה לי משהו מוזר. תמיד אחרי שמכינה, אז ישר, גם אם רעבה וגם אם לא, הייתי מתיישבת לאכול, בלי לתת לסיר שניה לנוח
כל הזכויות שמורות. © Upsite Group צילומים: טליה לביא