מטופלים מספרים

שנית 
למדתי מהו מנגנון הרעב והשובע שלי. התחלתי לזהות מתי אני רעבה ומתי אני שבעה (כן כן הגוף מדבר רק צריך להיות קשוב לו)

אכילה רגשית:
ראשית למדתי לאפשר לעצמי את אותה תשוקה/אכילה (בד"כ למתוק) בלי ביקורת וכעס על עצמי. ממש התיישבתי לאכול את אותו מזון תשוקתי/רגשי כמו שאכלתי ארוחה רגילה והתוצאה של המעשה הייתה שלווה פנימית (תאמינו לי כמה זה חשוב) ובנוסף אכלתי הרבה פחות לעומת אכילה כזו לפני שלמדתי את עקרונות השיטה. זה פשוט קורה מעצמו ועם הזמן זה מתחזק.
שנית למדתי לזהות את הרגעים שבהם יש רצון לאכול כאשר הגוף לא רוצה ולא זקוק. הבנתי את הרגשות והמחשבות שמניעים אותי לרצות לאכול.
על כן עם הזמן התשוקה הזו (אצלי בעיקר למתוק פשוט פחתה ופחתה) ועם הזמן ממש ידעתי שסיטואציה כזו או אחרת, רגש כזה או אחר לא יגרמו לי לאכול כשאין צורך.
מעבר לזה שמתי לב שכאשר אני ממש עסוקה (וכמובן שבעה) אני לא חושבת על אוכל, כך שחלק מהתהליך זה ללמוד ולזהות רגעים של וואקום ולמלא אותם

הרזיה

הירידה במשקל קיימת. היא איטית ומשנית. מה שבאמת חשוב זה לשנות הרגלים, התנהגויות, אמונות, מחשבות.

אסכם בכך שאומר שהתהליך ברובו הגדול אינו קשור לאוכל עצמו אלא למה מניע אותנו לאכול? מתי? כיצד לזהות את הרגש, המחשבה והסיטואציה.
תהליך של חקירה מעמיקה, הבנה, יישום ושינוי התנהגות עם הזמן.

טליה קשובה קשב רב, מכילה, מנתחת היטב את הנאמר, מסבירה מה באמת עומד מתחת לפני השטח והיכן (עמוק עמוק בפנים במקום חשוך ומנוכר שלא רואים או פוחדים להאיר)
אציין שבמקביל לשיחות עם טליה עשיתי עבודת חקר עצמית מעמיקה ביותר כלפי עצמי מה שתרם כמובן לעבודה המשותפת.

בתהליך זה לומדים, חוקרים, מבינים ומיישמים עקרונות חדשים לחיים והוא בהחלט כדאי.

אני ממליצה בחום לעבוד עם טליה. תודה רבה לך יקירה
מ' מהמרכז."