פרק א: אני אוכלת משעמום
איך אני יכולה להסתכל על עוגה ולא לאכול?
אני לא מצליחה להשתלט על עצמי
כשאני מטגנת שניצלים אני אוכלת תוך כדי, בא לי להקיא ואז אני אוכלת שוב
אני כועסת על עצמי
אני מרגישה בכלוב כמו ציפור בכלוב שמנסה לעוף והיא נפצעת ופוגעת בעצמה
אני מחפשת את החופש באכילה, אבל זה פוגע בי
פרק ב: משמינה מכעס
כשהימים חלפו הבנתי שאני אוכלת ברגעים שאני כועסת על עצמי!
שמתי לב שחוסר שביעות רצון מעצמי הכי גורם לי לאכול, כשאני מרגישה רע עם עצמי...
אני אנסה לסלוח לעצמי לפעמים
פרק ג: בוחרת בחופשיות
המשפחה יוצאת לחופשה בבית מלון
אימצתי את ההמלצות שהחלטנו עליהן, היה לי קו מנחה וזה עזר לי
היו המון פיתויים, היה אתגר מאד גדול
אם משהו לא היה לי טעים לא המשכתי לאכול אותו
חצי מהצלחת היה סלט, כמעט שלא מילאתי צלחת פעם שניה
סה"כ נהניתי, לא הרגשתי שאני צריכה להימנע, לא הרגשתי מסכנה או מקופחת,
נהניתי מהאוכל
חשבתי מה לשים בצלחת. קודם לא היה לי את הדו שיח הזה בראש
הרגשתי שעשיתי שינוי
פרק ד: מבינה ששובע הוא לא רק פיסי
להקשיב לרצונות!!!
לאכול מה שממש בא לי כדי להגיע לשקט הנפשי
כשיש שקט נפשי יש פחות נישנושים
אם אני אוכלת משהו שלא באמת בא לי, אז אני בסוף אוכלת יותר
אם אני אוכל ממש את מה שבאמת בא לי, אז אני אשבע יותר ואהיה בשקט נפשי
אני יודעת לזהות מה בא לי
לומדת להקשיב לעצמי
פרק ה: אני מרגישה חזקה
אני מרגישה שאני מבינה את עצמי
אני יודעת איך לגרום לזה להיות אחרת
אני אוכלת מתוך בחירה!
אני לא חוסכת מעצמי וכשאני מרגישה שאני מסופקת אני מפסיקה
פרק סיום:
אני לגמרי במקום אחר.
